אתמול בערב קיבלתי הודעה מהמורה של הבת שלי ה- 13 שיש להם בכיתה יום שכולו מעשים טובים ומה מסתתר מאחוריהם ושכל ילדה צריכה להביא משהו שקשור. כמובן שהילדה שלי לא בעניין יש לה מבחנים על הראש ומלא עבודות ומה קשור עכשיו איזה שיעור של מעשים טובים והיא לא מתכוונת להתעסק עם זה ושאם אני לא אעשה את זה בשבילה היא פשוט לא תביא. 

וזה מה שיצא –  מי שמכיר אותי יודע שאף ילד שלי – כל עוד אני יודעת מזה – לא יבוא לבית הספר בלי המטלות שלו ולכן אמרתי אוקי אז אני אכתוב סיפור על מעשים טובים והיא תביא סיפור של אמא שלה. עדיף מלקנות ספר באיזו חנות ספרים, נכון? הבוקר שלי ביום ראשון התחיל נהדר, איך שפתחתי את הטלפון הנייד שאני כל כך אוהבת ראיתי הודעה מהשכנה שמבקשת כוס חלב לקפה של האז ירדתי בעצמי ונתתי לה, ככה, שיהיה לה בכייף.  ואז יצאתי לעבודה ובדרך עצרתי לקנות לי קפה טעים סויה רותח גדול גדול שאני כל כך אוהבת ובקופה אספתי עוד כמה שוקולדים בכדי לחלק לחברים בקומה, למה לא בעצם, שיהיה להם בכייף.

והנה אני נוהגת לי בכייף על הכביש ונתתי לרכב לעקוף, וכבר הגעתי למקום העבודה שלי ובכניסה לחניון חייכתי לשומר הנרגן ובמעלית הרמתי את הכרטיס אשראי שנפל לאישה המבוגרת והכל כך חביבה מהתיק. מה יש, מגיע להם שיהיה להם בכייף. ועוד היום ממשיך להתנהל לו בזרימה ואני מתנדבת להיות בועד ההורים הכיתתי בשל הילד הגדול שלי שאני כל כך אוהבת ובמקום האמא שילדה זה לא מזמן קפצתי להביא את הילדים מהחוג כדור סל למרות שלא תורי, כי ככה, אני זורמת בשביל שיהיה להם בכייף. אחר כך קראתי בשני ספרי ניו אייג' וגם בציטוט מכרך של ספר הזוהר על כך שכל העולם עומד על אהבה ושהיא המפתח לכל עתיד טוב שנרצה. 

בארוחת הערב הטעמה ממש שהכנתי וכל כך השקעתי ממש התאמצתי שהיא תהיה טעימה לכל בני המשפחה בלי יוצא מן הכלל,  התמוגגתי מול משפחתי במעשים הטובים שאמא עשתה היום וכשבתי שאלה ומה לך יצא מזה, ועניתי שהיה לי רק מזה שרציתי שלאחרים יהיה כייף.

ואני חושבת לעצמי שנכון אז עשה לי טוב שעשיתי לאחרים טוב אבל עם הזמן אם כולנו נתאמן בלעשות טוב לאחרים בשביל שיהיה לנו טוב ההתנהגות הנעימה הזאת לזולת תהפוך להיות חלק מהטבע שלנו שממש ישתנה  וכך נחיה בעולם שכולו טוב.