אחת מן המשימות העיקריות העומדות בפני המתבגר היא הכנה לקראת לקיחת מקום מעשי בעולם של עבודה בוגרת. יש הטוענים כי מתבגרים נעשים למבוגרים כאשר הם מחזיקים לראשונה ב"עבודה אמיתית" (2003, .( Porfeli & Vondracek השתלבות בעבודה בגיל ההתבגרות מסמלת את סיום התלות המציינת את תקופת הילדות, ואת כניסתו של המתבגר לעולם המבוגרים. בחברה התעשייתית הזהות העצמית קשורה קשר הדוק לתפקיד בעבודה, ועל כן מקום העבודה מהווה מוקד סוציאליזציה אשר מפתח את העצמיות והזהות העצמית של הנער (קרונר,1997 .(גורמים רבים מתייחסים בחיוב לכניסתם של מתבגרים לעולם העבודה, כגון דמויות חינוכיות, ההורים, המעסיקים עצמם ועוד. יש הרואים לחיוב את זאת שהמתבגר מתנסה בעולם האמיתי, לומד לקחת אחריות, ויכול לסייע כלכלית למשפחתו או לרכוש לעצמו מותרות. התפיסה המקשרת עבודה עם בגרות, נשענת על הנחה מסוימת לגבי הדרך בה האדם מגיע לבגרות. המצדדים בעבודת נוער טוענים כי בגרות כרוכה ביכולת לבצע תפקידים אשר בדרך כלל מבוצעים על ידי מבוגרים. מכיוון שאחד התפקידים העיקרים שהמבוגר מבצע הוא העבודה, כניסתו של המתבגר לשוק העבודה נתפסת כאקט של מעבר לחיים בוגרים (1986, .( Steinberg & Greenberger,  לאור זאת שעבודה הינה אספקט מרכזי של הזהות עבור מרבית המבוגרים, ישנה סבירות גבוהה כי התפקיד של עובד עתידי יהווה מרכיב מרכזי ב"עצמי" העתידי האפשרי של המתבגר. עבודה בגיל ההתבגרות עשויה להיות התנסות חשובה, בשל הקשר הנתפש לתפקידים וזהות של המבוגר (1998, Johnson & Mortimer ). עבודה במהלך גיל ההתבגרות הינה חוויה מעצבת ומשמעותית. התנסות זו מעצבת הרגלי עבודה, עמדות וערכים אשר מבנים את הקרקע להצלחה או חוסר הצלחה בהסתגלות לשוק. מילוי תפקיד של עובד מציב בפני המתבגר דרישה לאחריות רבה יותר מאשר תפקיד של תלמיד, שהוא ילדי יותר. מתבגרים, גם כאשר הם חסרי ניסיון תעסוקתי קודם, נדרשים במקום העבודה למלא משימות הכרוכות באחריות כגון ניהול קופה, פיקוח על מלאי, מתן שירות ללקוחות, ועוד. מחקרים מראים כי ככל שהמתבגר גדל ורוכש יותר ניסיון תעסוקתי, כך התפקידים שיקבל בעבודה יהיו כרוכים באחריות רבה יותר (1998, Johnson & Mortimer ) שוק העבודה אמנם מהווה מקור לגיוס כספים, אך לא פחות מכך הוא מהווה מקור לרכישת ניסיון הכרחי של השתלבות ורכישת מיומנויות בעולם המבוגרים (להב, 2005 .(

 

תרומתו של שוק העבודה כזירה נוספת לתהליכים התפתחותיים – לאורך השנים חלו התפתחויות באקולוגיה החברתית של המתבגר. במרבית המחקרים הקלאסיים על גיל ההתבגרות המשפחה, בית הספר וקבוצת השווים זוהו בתור הזירות העיקריות בהם מתרחש תהליך הסוציאליזציה. בתקופתנו אנו, מקום העבודה אף הוא מהווה גורם מעצב בחייו של המתבגר, לצד הזירות האחרות בהן ילדים ונערים מגיעים בהן לבגרותם (1986, .( Steinberg & Greenberger  

בעולם של שינויים כלכליים ותעסוקתיים מתמידים, החברה כיום דורשת שכל בוגר של מערכת החינוך יהיה מוכן להמשך קריירה תעסוקתית, ועל כן עליו לרכוש ידע ומיומנויות בתחום התעסוקה לצד לימודיו האקדמיים (להב, 2005). חוקרים רבים מסכימים כי לנוער שהועסק בגיל ההתבגרות יש פחות סיכוי להיות מובטל בבגרות המוקדמת (1998 .( Schneider & Tienda, Schoenhals   מבין התיאורטיקנים הקלאסיים, אריקסון (1968, ( Erikson הדגיש את חוויות העבודה כמעצבת את מהלך ההתבגרות של היחיד, בתהליך המעבר מילדות להתבגרות ובגרות. עבודה בילדות ובהתבגרות נתפשת כמקדמת את יכולות האדפטציה הנחוצות למעבר משלב אחד בהתבגרות למשנהו. כאשר ילדים ומתבגרים תופשים את ההבדל בין משחק לעבודה, הם מפתחים את היכולת לעבוד ומבינים שעליהם למצוא מקום בעבורם, זהות, בתוך עולם העבודה. מכאן שעבודתם של בני נוער נתפשת כאמצעי לקראת מטרה של פיתוח זהות (2003.( Porfeli & Vondracek   

מרכיב מרכזי של תהליך גיבוש הזהות הוא פיתוח תחושה של זהות תעסוקתית. מכיוון שגיל ההתבגרות הוא תקופה משמעותית של יצירת תחומי עניין מקצועיים וזהות, יהיה זה מן ההיגיון להניח שלהתנסות בעבודה תהיה השפעה מעצבת משמעותית על מחשבותיו של המתבגר לגביי הגמול הפוטנציאלי שניתן להפיק מעבודה (2006, .( Hoffner & Levine המתבגר העובד עשוי לשאול עצמו שאלות כגון באילו סוגי עבודה ירצה לעסוק כמבוגר, וכיצד עליו לשפר את תנאי תעסוקתו העתידיים. עצם ההתנסות בעבודה מעודדת תהליכי חשיבה משמעותיים אצל המתבגר על ההזדמנויות העומדות לרשותו, ועל קבלת החלטות משמעותיות לחיים אשר הולמות את יכולותיו ותחומי העניין שלו. מכאן שההשתלבות בעבודה עשויה לקדם באופן משמעותי את תהליך ההתבגרות אם היא מבהירה סוגיות של זהות מקצועית, כולל תחומי עניין אישיים והעדפות תעסוקתיות (1998.(, Johnson & Mortimer  בנוסף לפיתוח זהות ותחומי עניין מקצועיים, להתנסות בעבודה נמצאה השפעה חיובית לפיתוח הביטחון העצמי. מתבגר אשר משתלב בשוק העבודה רוכש מיומנויות אשר עשויות להיות חיוניות לפיתוח בטחון הקשור בעבודה אצל העובד הצעיר- מעצם הידיעה שהוא מסוגל למצוא מקום עבודה ולעמוד בדרישות התפקיד.(Mortimer & Johnson, 1998) במחקרים שנערכו בארה"ב בקרב בני נוער עובדים, נמצא כי העבודה היוותה הזדמנות לרכישת מיומנויות עבודה שימושיות, להתגבשותם של ערכים חיוביים לגבי עבודה, ולרכישת ידע על עולם העבודה. הנחקרים התייחסו ליתרונות שונים של העבודה כגון הזדמנות להתפתחות אישית, הזדמנות לתרום, והנאה.(Levine & Hoffner, 2006; Mortimer, Pimentel., Ryu, Nash & Lee, 1996)

יתרה מכך סביבת העבודה מאפשרת לנער הזדמנות לרכוש הון חברתי. קרי, לבנות מערכות יחסים ורשתות חברתיות המאפשרות לו גישה למידע, תמיכה חברתית ועוד Mortimer & Gembeck- Zimmer,2006)) ככלל נער עובד מגדיל את הידע שלו על עולם העבודה ומפתח אוריינטציית עבודה בוגרת יותר, אשר מכינה אותו לשילוב בשוק העבודה בבגרות (1997(Elliott and Mihalic,

ממצאים דומים נמצאו גם במחקר שנערך בארץ בקרב בני נוער עובדים בגילאי חמש עשרה עד שמונה עשרה. במחקר נמצא כי ההשתלבות בעבודה הייתה בעלת השפעה חיובית לדימוי העצמי ולביטחון העצמי של בני נוער עובדים. הנחקרים דיווחו כי התנסו בלקיחת אחריות במקום העבודה, וכן דיווחו על רכישת מיומנויות מקצועיות ושיפור בדימוי העצמי עקב הצלחתם להשתלב במקום העבודה. כתוצאה מממצאים אלה, הסיקה החוקרת כי מקום העבודה הוא בעל תרומה חינוכית משמעותית לנער בגיל ההתבגרות (פלום, 1985 .(

אך  יחד עם זאת חוקרים שונים מצאו כי על אף החיוביות שבדבר, השתלבות זו עלולה לכרוך השלכות שליליות.

אחד הסיכונים העיקריים אליהם חשופים בני נוער עובדים הוא ניצול כלכלי. ניצול בא לידי ביטוי במתן שכר נמוך מהמינימום המחויב בחוק, עיכוב בתשלום המשכורת, דרישה לימי "התלמדות" אשר אין מקבלים עליהם תשלום, עבודה בשעות נוספות ללא תגמול, ועוד (ציונית ותמיר, 2002). על פי ממצאי מחקר שערך משרד הכלכלה נכון ל 2015 קיימת הפרה של זכויות בני נוער במקום עבודתם בהיבטים רבים של שעות עבודה (כגון עבודה למעלה מ – 5.8 שעות ברציפות, עבודה בשעות הלילה ועבודה ביום המנוחה), שכר (אי קבלת תלוש משכורת, אי קבלת טופס הודעה לעובד, היעדר תשלום בגין הכשרה לתפקיד ועוד) ובהיבטים של בטיחות בעבודה. יתרה מכך, רובן המכריע של ההפרות שכיחות יותר בקרב קבוצת בני הנוער הצעירים (15-14), מאשר בקרב בני הקבוצה הבוגרת יותר (18-16), אשר ככל הנראה מסוגלים יותר מעמיתיהם הצעירים לעמוד על זכויותיהם ולדרוש את המגיע להם. (אלפסי, 2015)

שוק העבודה מייצר מיעוט הזדמנויות תעסוקתיות לבני הנוער ויכול אף להוות קרקע לניצול מצד המעסיקים. החוקרים גרינברגר ושטיינברג (1986, Steinberg & Greenberger) שחקרו את תופעת ההעסקה של בני נוער בארה"ב בשנות השמונים, ציינו כי בני הנוער נמצאים במעמד הנפרד משאר העובדים בשוק העבודה מפאת גילם. בני נוער משתלבים אך ורק בסוגי עבודה ספציפיים, כגון מתן שרות. הם עובדים בעיקר לצידם של בני נוער אחרים בעבודות שיש בהן מינימום של הזדמנויות לפיתוח קריירה מקצועית משמעותית. החוקרים טוענים כי עבודתם של בני נוער כרוכה בהשלכות שליליות להתפתחותם, בשל סוגי העבודה המוצעים לבני נוער וההקשר החברתי הרחב של העסקתם. גם בישראל נמצא כי בדו"ח של משרד התמ"ת (2005) מצוין על כך שבני נוער מועסקים בעיקר במשרות בהן נדרשת מומחיות מעטה וגמישות רבה כגון בדוכני מזון מהיר, בעבודות מלצרות, בשמרטפות, בסדרנות בבתי קולנוע וכדומה.